מאמרים ומידע משפטי

עו"ד רונן מנור תקציר: בית המשפט דחה את תביעת מפוני מושב קטיף שבחבל עזה למתן פיצוי בגין הנחלות הבלתי מאוישות במושב בהתאם לחוק יישום תוכנית ההתנתקות. בית המשפט הפנה להחלטות של מינהל מקרקעי ישראל וקבע כי קבלת עמדת המערערים הייתה גורמת להפרת עקרונות היסוד של צדק חלוקתי ושוויון בפני החוק. חוק יישום תוכנית ההתנתקות התשס"ה-2004 (להלן: "החוק"), נועד להסדיר את נושא הפיצוי למפוני חבל עזה עפ"י תוכנית ההתנתקות. במסגרת החוק, נקבע, בין היתר, שיעור הפיצוי בגין נחלה ביישוב חקלאי ואולם אין בח

עו"ד רונן מנור סעיף 13 לחוק החוזים (חלק כללי) קובע כי חוזה שנכרת למראית עין בלבד הנו בטל. בפסק דין מעניין אשר ניתן לאחרונה על ידי כבוד השופטת רנה משל בבית המשפט המחוזי בתל אביב, נדונה שאלת תוקפה של עסקה במקרקעין לנוכח טענה כי היא נעשתה למראית עין בלבד. ואלה עובדות המקרה בתמצית: בין חברת נווה גולן בע"מ (להלן: "החברה") לבין בעל השליטה בה, מר גולן בכור (להלן: "הבעלים הרשום") נכרת ביום 23.6.98 הסכם, לפיו רכשה החברה מהבעלים הרשום את זכויותיו בתת חלקה 1 מתוך 4 תתי חלקות במקרקעין המ

עו"ד רונן מנור עם חקיקתם של חוק המכר, תשכ"ח- 1968 וחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973 בוטל הכלל העתיק של "ייזהר הקונה", ופינה את מקומו לחובת תום הלב בעת ניהול מו"מ וחובת הגילוי של פרטים מהותיים בעסקה. פלוני רכש מאלמוני דירת מרתף ובדיעבד הסתבר לו כי המדובר בנכס שהוקם ללא היתר ורשום כמחסן בלשכת רישום המקרקעין, אין חולק כי עובדות אלו ניתנות היו לגילוי ע"י פלוני בבדיקה פשוטה. האם עדיין זכאי פלוני לדרוש ביטול ההסכם מחמת הפרתו היסודית ? על שאלה זו השיב בית המשפט המחוזי בתל אביב בחיוב

עו"ד רונן מנור בהחלטה מס' 1 של מועצת מקרקעי ישראל בדבר המדיניות הקרקעית (קרקע עירונית), נקבע העיקרון של גביית דמי חכירה נוספים/מעודכנים בגין מקרקעין שייעודם או היקף ניצולם שונה במהלך תקופת החכירה. עקרון זה עוגן בחוזי החכירה שהונהגו עוד טרם הקמת המינהל. בהחלטה מס' 402 מיום 19.12.88 נקבעו כללים לגביית דמי היתר, בגין 3 סוגים של זכויות נוספות: תוספת בניה, פיצול מגרש ושינוי יעוד/ניצול. כן נקבעו נוסחאות לחישוב דמי ההיתר. החלטה זו הוחלפה על ידי החלטה מס' 933 מיום 2.7.02. בפסק דין שנ

עו"ד רונן מנור עקרון יסודי בדיני ההפקעות הנו, כי בצד כוחה של הרשות להפקיע מקרקעיו של הפרט לצרכי ציבור, קיימת לנפגע זכות לקבלת פיצוי הוגן מאוצר המדינה. האם חלות הוראות חוק ההתיישנות על תביעה לתשלום פיצויים עקב הפקעה ? שאלה זו נבחנה לאחרונה בהרחבה ע"י כבוד השופטת רנה משל מבית המשפט המחוזי בתל אביב, במסגרת פסק דין מקיף ומפורט. ואלו עובדות המקרה בקצרה, התובע היה בעל הזכויות במגרש בשטח 183 מ"ר ועליו מבנים, המצוי ברחובה הראשי של העיר טייבה. בשנת 1989 מימשה הנתבעת הפקעות שפורסמו לגב

עו"ד רונן מנור סעיף 212 לחוק התכנון והבניה, קובע כי במקרה שנעברה עבירה בבנין, ואילו הורשע עליה אדם היה בית המשפט רשאי ליתן צו הריסה, רשאי הוא להורות על מתן צו הריסה ללא הרשעה, בנסיבות המפורטות בסעיף. הדברים אמורים כאשר לא ניתן לאתר את העבריין או להוכיח מי ביצע את הבניה או לא ניתן להרשיעו, כמפורט בחלופות המנויות בסעיף. הוראות הסעיף הנן יוצאות דופן ומרחיקות לכת, באשר ייתכנו מצבים שאדם יפגע פגיעה קשה כאשר על מקרקעיו קיים מבנה שהוקם ללא היתר בניה כחוק כאשר הבעלים בעת מתן צו ההריס

עו"ד רונן מנור בפסק דין אשר ניתן לאחרונה, הורה בית משפט השלום באשדוד, מפי כבוד השופט חמדני, על סילוק ידם של חקלאים ממושב ביצרון מחלקות אותם החזיקו ועיבדו משך עשרות שנים. להלן העובדות בקצרה: לפני קום המדינה רכשה חברת אחוזת ניו יורק (להלן: "החברה") שהנה חברה זרה אשר הוקמה על ידי יהודים מארה"ב במטרה לגאול קרקעות בא"י, שטחי קרקע נרחבים באזור גן יבנה לצורך יישוב יהודים. משנות השלושים ואילך, מכרה החברה קרקעות לגופים שונים, ובכללם קק"ל, וזו מסרה את הקרקעות שרכשה באזור גן יבנה לשימוש

עו"ד רונן מנור בפסק דין אשר ניתן לאחרונה בבית משפט השלום בתל אביב, נבחנה הסוגיה המורכבת של זכויות בר רשות בקרקע מכוח חזקת שנים. התובע, מינהל מקרקעי ישראל, עתר בשם רשות הפיתוח, שאת קרקעותיה הוא מנהל, לסילוק ידו של הנתבע משטח קרקע של כ- 120 מ"ר, בטענה כי הנתבע פלש לקרקע שלא כדין, סיפח אותה לחצר ביתו, נטע במקום עצי נוי, כבש שביל גישה וסלל חניה, כאשר עובדת הפלישה נתגלתה רק בשנת 1999. מנגד טען הנתבע, כי הוא מחזיק בקרקע מאז שנת 1958 וכי החזקתו ארוכת השנים, בידיעת המינהל, יצרה לו מע

עו"ד רונן מנור בפסק דין אשר ניתן לאחרונה, ביטל בית המשפט המחוזי פסק בורר אשר קבע כי לא נפל דופי בהחלטת ועדת הקליטה של מושב כפר אחים, שלא אישרה לתובעים לרכוש זכויות במגרש בשכונת ההרחבה במושב. ואלה בתמצית עובדות הפרשה: במסגרת תוכנית ההרחבה של המושב, רשאים בעלי זכויות בנחלה במושב להמליץ על מועמד למגרש מגורים, והאחרון מופנה ע"י האגודה למינהל לצורך חתימה על הסכם חכירה ישיר ביחס לאותו המגרש עליו יבנה את ביתו. הסדר זה מעוגן בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל 737 ועל פיו, נדרשת הסכמת האגודה ל