מאמרים ומידע משפטי

עו"ד רונן מנור לאחרונה הכריע בית המשפט העליון בסוגיה המסעירה את הרוחות במגזר הקיבוצי והיא מהו המועד הקובע לצורך קביעת זכויות בנכסי הקיבוץ המופרט. בשנת 1967 התקבלה המערערת כחברה בקיבוץ תל קציר, בשנת 1997 החליטה האסיפה הכללית על הפסקת חברותה. בשנת 2005 קיבל הקיבוץ החלטה פורמאלית על שינוי אורחות החיים. בין הצדדים התקיימו הליכים שונים ולבסוף הגישה המערערת תביעה לביהמ"ש המחוזי בה עתרה לקבלת סעד הצהרתי בדבר בטלות ההחלטה וזכאותה לשיוך דירתה. לטענתה, במועד בו הוחל בהליך ההפרטה היא הי

עו"ד רונן מנור בית המשפט לענייני משפחה קיבל תביעת פיצויים אשר הגישה כלה כנגד הורי בן זוגה ממנו היא פרודה, בגין הפרת התחייבות להעניק לה ולבן זוגה זכויות של "בן ממשיך" במשק החקלאי שברשותם. בית המשפט קבע כי על ההורים לפצות את התובעת במחצית שווי ההשבחה של המשק ובמחצית שווי הקרקע. התובעת נפרדה מבן זוגה. לטענתה, הורי בעלה לשעבר התחייבו באמצעות ייפוי כוח בלתי חוזר למנותו כ"בן ממשיך" בנחלה שלהם במושב ובכך להבטיח את זכויותיהם בנחלה. לטענת ההורים הנתבעים, לבן הזוג אין ומעולם לא היו לו

עו"ד רונן מנור תקציר: בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את תביעת היישוב הקהילתי רקפת שבמשגב בגליל אשר טען כי בני זוג מהקריות התקבלו ליישוב בתרמית לאחר שהסתירו את עברו הפלילי העשיר של הבעל. נפסק, בין היתר, כי חובת הגילוי המוטלת על מועמד לחברות ביישוב לא מחייבת אותו למסור מידע מפורט לגבי כל כתם בעברו. כמו כן, עפ"י החלטות המינהל, קיומו או היעדרו של עבר פלילי אינו מהווה חלק מהקריטריונים להקצאת מגרשים ביישובים קהילתיים. נושא השיקולים של וועדות הקבלה ליישובים הקהילתיים מהווה כר פורה להתדי

עו"ד רונן מנור תקציר: בית המשפט דחה את תביעת מפוני מושב קטיף שבחבל עזה למתן פיצוי בגין הנחלות הבלתי מאוישות במושב בהתאם לחוק יישום תוכנית ההתנתקות. בית המשפט הפנה להחלטות של מינהל מקרקעי ישראל וקבע כי קבלת עמדת המערערים הייתה גורמת להפרת עקרונות היסוד של צדק חלוקתי ושוויון בפני החוק. חוק יישום תוכנית ההתנתקות התשס"ה-2004 (להלן: "החוק"), נועד להסדיר את נושא הפיצוי למפוני חבל עזה עפ"י תוכנית ההתנתקות. במסגרת החוק, נקבע, בין היתר, שיעור הפיצוי בגין נחלה ביישוב חקלאי ואולם אין בח

עו"ד רונן מנור בפסק דין אשר ניתן לאחרונה, הורה בית משפט השלום באשדוד, מפי כבוד השופט חמדני, על סילוק ידם של חקלאים ממושב ביצרון מחלקות אותם החזיקו ועיבדו משך עשרות שנים. להלן העובדות בקצרה: לפני קום המדינה רכשה חברת אחוזת ניו יורק (להלן: "החברה") שהנה חברה זרה אשר הוקמה על ידי יהודים מארה"ב במטרה לגאול קרקעות בא"י, שטחי קרקע נרחבים באזור גן יבנה לצורך יישוב יהודים. משנות השלושים ואילך, מכרה החברה קרקעות לגופים שונים, ובכללם קק"ל, וזו מסרה את הקרקעות שרכשה באזור גן יבנה לשימוש

עו"ד רונן מנור בפסק דין אשר ניתן לאחרונה, ביטל בית המשפט המחוזי פסק בורר אשר קבע כי לא נפל דופי בהחלטת ועדת הקליטה של מושב כפר אחים, שלא אישרה לתובעים לרכוש זכויות במגרש בשכונת ההרחבה במושב. ואלה בתמצית עובדות הפרשה: במסגרת תוכנית ההרחבה של המושב, רשאים בעלי זכויות בנחלה במושב להמליץ על מועמד למגרש מגורים, והאחרון מופנה ע"י האגודה למינהל לצורך חתימה על הסכם חכירה ישיר ביחס לאותו המגרש עליו יבנה את ביתו. הסדר זה מעוגן בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל 737 ועל פיו, נדרשת הסכמת האגודה ל

עו"ד רונן מנור בפסק דין אשר ניתן לאחרונה בבית המשפט העליון, נבחנה הסוגיה המורכבת של רכישת זכויות בקרקע מכח חזקת שנים והתיישנות. המערערים, שלוש משפחות של עולים מתימן ויורשיהם, קיבלו בשנת 1947 מאת קק"ל והסוכנות היהודית, בתי מגורים בהוד השרון. לטענת העותרים, בסמוך לאחר קבלת הבתים, נמסרו לחזקתם שטחי קרקע סמוכים לצורך עיבוד חקלאי למחייתם. בשנת 1950 הוסדרו ברישום זכויות החכירה של המערערים בבתי המגורים ואולם שטחי העיבוד המשיכו להיות רשומים ע"ש קק"ל. בשנת 1984 מסרו המערערים את עיבוד

עו"ד רונן מנור הוראות התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה קובעות, כי כאשר חלה השבחה במקרקעין, ישלם בעלם או החוכר, בעת מימוש זכויות, היטל השבחה בשיעור מחצית משווי ההשבחה, לוועדה המקומית לתכנון ובניה. בפסק דין אשר ניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בחיפה, נבחנה השאלה העקרונית- האם חייב בר רשות חבר אגודה חקלאית, בתשלום היטל השבחה לוועדה המקומית לתכנון ובניה ? בית המשפט השיב על שאלה זו בשלילה. ואלו בתמצית עובדות המקרה-בני הזוג בלוך (להלן: "המשיבים"), הנם חברים באגודה שיתופית חקלאית גבע

עו"ד רונן מנור ביום 9.12.04 דחה בג"ץ, בהרכב הנשיא אהרון ברק והשופטים אשר גרוניס וסלים ג'ובראן, את העתירה אשר הגישה דור לדור בקיבוצים-עמותה לקידום שיוך נכסים הוגן בקיבוצים, כנגד מינהל מקרקעי ישראל והתנועות הקיבוציות. בחודש 12/03 עתרה העמותה לחייב את המינהל לקבוע את יום 27.2.96, בו התקבלה החלטה 751 של מועצת מקרקעי ישראל, אשר אפשרה לקיבוצים לשייך את מגרשי המגורים לחבריהם, כמועד הקובע לצורך הכרה בזכויות החברים או יורשיהם לשיוך המגרשים. העתירה נדחתה בשל השיהוי הרב בהגשתה, שכן מאז

עו"ד רונן מנור ביום 3.11.04 אושר בכנסת בקריאה ראשונה, חוק יישום תוכנית ההתנתקות התשס"ה-2004 (להלן: "החוק"). החוק בא ליישם את החלטת הממשלה מחודש 6/04 בדבר תוכנית ההתנתקות מחבל עזה וצפון השומרון ומטרתו להסדיר בחקיקה, את הפינוי של הישראלים ונכסיהם מהאזורים שיפונו וכן מתן פיצוי הוגן וראוי לזכאים, וסיוע לזכאים בתהליך הפינוי וההתארגנות להמשך חייהם מחוץ לשטח המפונה. החוק מסדיר, בין היתר, את הקמת מינהלת ההתנתקות ותפקידיה ואת דרך קביעת הזכאים ושיעורי הפיצוי אשר ישולמו להם וכן קובע מנג

עו"ד רונן מנור לאור תהליך ההתרחקות הבלתי נמנע של מרבית הקיבוצים מערכי היסוד המהווים תנאי לקיומו של הקיבוץ, עולה על סדר היום שאלת חלופות הסיווג לצורות התיישבות אחרות. כבר עתה ישנם מספר קיבוצים אשר החלו לנקוט בצעדים מעשיים להפיכתם מקיבוץ למושב עובדים, לרבות בדרך של קידום תוכניות מתאר שנועדו להוסיף חטיבות קרקע לצורך השלמת חלקותיהם של חברי האגודה לגודל החלקות הנהוג במושבים, בנוסף הוקמה וועדה מיוחדת במשרד ראש הממשלה, שתפקידה לסייע בתהליך זה ובקרוב צפויה להיות מוגשת לממשלה הצעת החל

עו"ד רונן מנור בפסק דין אשר ניתן ביום 28.7.04 ע"י בית המשפט המחוזי בתל אביב (וע 1048/00 אביב דבורה נ' מס שבח ת"א 2) נפסקה הלכה חדשנית בענין אופן ניכוי דמי ההסכמה מהשבח בעת העברת זכויות בנחלה חקלאית. המדובר במכירת נחלה חקלאית בכפר סירקין, תמורת הסך של 2,830,000 ₪. על הנחלה בנוי בית מגורים בשטח 105 מ"ר, כנהוג במקרים כאלה, נערך פיצול בין שווי בית המגורים לבין השטח החקלאי, כאשר לענין בית המגורים ניתן פטור ממס שבח עד לסך של 1,200,000 ₪ ואילו על יתרת התמורה הוטל מס שבח. העוררים שיל

עו"ד רונן מנור בהתאם להוראות ההסכם המשולש, מחויב המושב לנצל את שטח משבצת הקרקע שהוקצתה לו לצרכי חקלאות והקמת מבני משק למטרות חקלאיות. הוראות אלו באות לוודא כי השימוש בקרקע המושכרת יחפוף את המטרות שלשמן היא הוקצתה. ההסכם קובע כי במקרה של הפרה יסודית של הוראותיו, יבוטל ההסכם והקרקע תושב למינהל מקרקעי ישראל. למרות האיסור על שימוש חורג בקרקע החקלאית, איפשר המינהל, בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל, עשיית שימוש חורג בנחלות וזאת על רקע המצב הכלכלי הקשה של חקלאים רבים במושבים. עפ"י .

עו"ד רונן מנור בהתאם להוראות חוזי החכירה הנהוגים בין מינהל מקרקעי ישראל לבין חוכרים של קרקע חקלאית, מקבל החוכר את הקרקע למטרות של עיבוד חקלאי ואסור לו להשתמש בה לכל מטרה אחרת ללא הסכמת המינהל מראש ובכתב. כמו כן נאסר על החוכר לעשות כל דיספוזיציה בזכויותיו וזאת ללא הסכמת המינהל מראש ובכתב. לאחרונה הצדיק בית המשפט העליון, בפ"ד שניתן ע"י השופט עדיאל ובהסכמת הנשיא ברק והשופטת פרוקצ'יה, ביטול של חוזה חכירה בעקבות אי עמידת החוכר בשני תנאי היסוד הנ"ל. המדובר במערער, מר יצחק עמר, אשר

(מאמר חדש לזכרה של פרופ' סמדר אוטולנגי) עו"ד רונן מנור לפני כשנה פורסם דו"ח הוועדה לענין הקיבוצים אשר בחנה את סוגיית הסיווג מחדש של הקיבוצים לאור השינויים המשמעותיים שחלו באורחות החיים בעשור האחרון. דו"ח זה אומץ לפני מס' חודשים ע"י ממשלת ישראל. עפ"י ההגדרה המשפטית הקיימת, מסווג הקיבוץ כישוב המאורגן על יסודות של בעלות הכלל בקנין, עבודה עצמית, שיתוף ושוויון בייצור בצריכה ובחינוך. הגדרה משפטית זו אינה מתקיימת במרביתם המכריע של הקיבוצים, אשר ביצעו הפרטה של שירותים שונים, הנהיגו ת

עו"ד רונן מנור ביום 10.3.04 ניתן ע"י בית המשפט העליון פסק דין חשוב הנוגע לזכויותיה של הסוכנות היהודית במערכת היחסים המשולשת בינה לבין היישובים והמינהל. להלן עובדות המקרה בקצרה- במסגרת משבצת הקרקע של מושב בית נחמיה נכללה קרקע חקלאית אשר יועדה לבניה עירונית בהתאם להחלטה 727 של מועצת מקרקעי ישראל. בעקבות כך התקשר המושב בהסכם עם קבוצת יזמים לפיו התחייב למכור להם את זכויות הבניה אשר יקבל בעתיד מהמינהל וכן התחייב להסיר את כל השעבודים הרובצים על הקרקע. על רקע זה פנה המושב בבקשה לסוכ

מאת רונן מנור, עו"ד עיקרי הדבריםבמשך השנים, עברה צורת ההתיישבות השיתופית הידועה כקיבוץ, קשיים ומשברים עמוקים, אך למרות זאת הצליחה לשמור על עקרונותיה הבסיסיים ולשרוד. אולם, במהלך העשור האחרון, מספר רב של קיבוצים אימצו שינויים מהותיים באורחות החיים, העומדים בסתירה לעקרונות הקיבוץ הבסיסיים. מאמר זה מבוסס על דו"ח הוועדה הציבורית לעניין הקיבוצים, אשר הוקמה בשנת 2002, בכדי להמליץ על הגדרה משפטית חדשה התואמת את השינויים אשר חלו באורחות החיים בקיבוצים. בנוסף, נדרשה הוועדה להגיש את חו

עו"ד רונן מנור רקע היסטוריבהתאם לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח- 1958 (להלן: "צו המועצות האזוריות"), מורכב מבנה הממשל המקומי במועצות האזוריות משני רבדים. ברובד הראשון, מתנהלת המועצה האזורית ע"י מועצה וע"י ראש מועצה הנבחרים בבחירות כלליות הנערכות בכל 5 שנים. בהתאם לצו משתרעת סמכות המועצה, באופן כללי, על הטיפול בכל ענין הנוגע לציבור בתחומה, בין היתר, הטלת מיסים, חינוך, ביוב, כבישים, תאורה וכו'. ברובד השני, קיימים בתוך תחומי מועצה אזורית, יישובים המתנהלים ע"י ועד מק

עו"ד רונן מנור בפסק דין אשר ניתן לאחרונה ע"י בית משפט השלום באשקלון (ת.א. 4663/00 שמיר נ' ממ"י מיום 10.12.03) נפסקה הלכה חדשנית בענין תחולת החיוב בדמי הסכמה בגין העברת זכויות בר רשות בנחלה חקלאית. בשנת 1992 רכשו התובעים את הזכויות במשק חקלאי במושב בית נקופה המחזיק באדמותיו מכח הסכם משולש עם המינהל והסוכנות. התובעים נרשמו אצל הגורמים המיישבים כבעלי רשיון השימוש במשק (ברי רשות). בשנת 1998 מכרו התובעים את זכויותיהם במשק בתמורה הגבוהה בהרבה מהמחיר בו רכשו אותן. כתנאי להעברת הזכוי

עו"ד רונן מנור לאחרונה פורסם כי מבקר המדינה אליעזר גולדברג, פתח בחקירה של תופעת הנחלות הלא מוסדרות במושבים, הכרוכה בהפרות חוק וחוזים ובהשתמטות ממיסים. עפ"י ההערכות, המדובר בתופעה המקיפה בין 10%-15% מכלל הנחלות במושבים. אחד הביטויים של התופעה, הנו נחלות אשר ננטשו ע"י חברים אשר עקרו אל מחוץ למושב. כפי שנראה להלן, נטישת הנחלה ע"י המתיישב ו/או מסירת החזקה והשימוש בה לאחרים, מהווה הפרה של הוראות חוק ההתיישבות החקלאית, עקרונות היסוד של מועצת מקרקעי ישראל, הוראות החוזה עם מינהל מקרק