מאמרים ומידע משפטי

עו"ד רונן מנור ביום 10.3.04 ניתן ע"י בית המשפט העליון פסק דין חשוב הנוגע לזכויותיה של הסוכנות היהודית במערכת היחסים המשולשת בינה לבין היישובים והמינהל. להלן עובדות המקרה בקצרה- במסגרת משבצת הקרקע של מושב בית נחמיה נכללה קרקע חקלאית אשר יועדה לבניה עירונית בהתאם להחלטה 727 של מועצת מקרקעי ישראל. בעקבות כך התקשר המושב בהסכם עם קבוצת יזמים לפיו התחייב למכור להם את זכויות הבניה אשר יקבל בעתיד מהמינהל וכן התחייב להסיר את כל השעבודים הרובצים על הקרקע. על רקע זה פנה המושב בבקשה לסוכ

מאת רונן מנור, עו"ד עיקרי הדבריםבמשך השנים, עברה צורת ההתיישבות השיתופית הידועה כקיבוץ, קשיים ומשברים עמוקים, אך למרות זאת הצליחה לשמור על עקרונותיה הבסיסיים ולשרוד. אולם, במהלך העשור האחרון, מספר רב של קיבוצים אימצו שינויים מהותיים באורחות החיים, העומדים בסתירה לעקרונות הקיבוץ הבסיסיים. מאמר זה מבוסס על דו"ח הוועדה הציבורית לעניין הקיבוצים, אשר הוקמה בשנת 2002, בכדי להמליץ על הגדרה משפטית חדשה התואמת את השינויים אשר חלו באורחות החיים בקיבוצים. בנוסף, נדרשה הוועדה להגיש את חו

עו"ד רונן מנור רקע היסטוריבהתאם לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח- 1958 (להלן: "צו המועצות האזוריות"), מורכב מבנה הממשל המקומי במועצות האזוריות משני רבדים. ברובד הראשון, מתנהלת המועצה האזורית ע"י מועצה וע"י ראש מועצה הנבחרים בבחירות כלליות הנערכות בכל 5 שנים. בהתאם לצו משתרעת סמכות המועצה, באופן כללי, על הטיפול בכל ענין הנוגע לציבור בתחומה, בין היתר, הטלת מיסים, חינוך, ביוב, כבישים, תאורה וכו'. ברובד השני, קיימים בתוך תחומי מועצה אזורית, יישובים המתנהלים ע"י ועד מק

עו"ד רונן מנור בפסק דין אשר ניתן לאחרונה ע"י בית משפט השלום באשקלון (ת.א. 4663/00 שמיר נ' ממ"י מיום 10.12.03) נפסקה הלכה חדשנית בענין תחולת החיוב בדמי הסכמה בגין העברת זכויות בר רשות בנחלה חקלאית. בשנת 1992 רכשו התובעים את הזכויות במשק חקלאי במושב בית נקופה המחזיק באדמותיו מכח הסכם משולש עם המינהל והסוכנות. התובעים נרשמו אצל הגורמים המיישבים כבעלי רשיון השימוש במשק (ברי רשות). בשנת 1998 מכרו התובעים את זכויותיהם במשק בתמורה הגבוהה בהרבה מהמחיר בו רכשו אותן. כתנאי להעברת הזכוי

עו"ד רונן מנור לאחרונה פורסם כי מבקר המדינה אליעזר גולדברג, פתח בחקירה של תופעת הנחלות הלא מוסדרות במושבים, הכרוכה בהפרות חוק וחוזים ובהשתמטות ממיסים. עפ"י ההערכות, המדובר בתופעה המקיפה בין 10%-15% מכלל הנחלות במושבים. אחד הביטויים של התופעה, הנו נחלות אשר ננטשו ע"י חברים אשר עקרו אל מחוץ למושב. כפי שנראה להלן, נטישת הנחלה ע"י המתיישב ו/או מסירת החזקה והשימוש בה לאחרים, מהווה הפרה של הוראות חוק ההתיישבות החקלאית, עקרונות היסוד של מועצת מקרקעי ישראל, הוראות החוזה עם מינהל מקרק

עו"ד רונן מנור משק החלב בישראלייצור החלב בישראל אינו חופשי והוא מוסדר בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור חלב), תשכ"ז- 1967 (להלן: "צו החלב") ובחוק תכנון משק החלב, תשנ"ב- 1992 (להלן: "חוק החלב"). עפ"י סעיפים 3 ו- 4 לחוק החלב, קובע שר החקלאות מדי שנה את היקף הייצור המקומי של חלב בישראל עפ"י הצריכה החזויה ומכסות הייצור השנתיות הנקבעות בעקבות זאת, מחולקות מכוח הצו בין יצרני החלב כהגדרתם בצו החלב. עפ"י סעיף 2 לצו החלב נעשית חלוקת המכסות השנתיות בין היצרנים השונים, על ידי המנהל א

עו"ד רונן מנור ביום 3.9.03 ניתן ע"י בית המשפט המחוזי בתל אביב (ת.א. 2933/98 לינדנבאום ואח' נ' קיבוץ גליל ים) פסק דין תקדימי באחד הנושאים הרגישים והעקרוניים ביותר בהתיישבות הקיבוצית, נושא הזכאים ליהנות מחלוקת רכוש הקיבוץ. בשנת 1998 התארגנו 55 תובעים, חלקם מותיקי קיבוץ גליל ים אשר עזבו אותו עם השנים, והיתר צאצאיהם ויורשיהם של חברי הקיבוץ שנפטרו, והגישו תביעה במסגרתה בקשו להכיר בזכויותיהם בנכסי הקיבוץ ולחילופין לקבוע כי הם זכאים לחלק היחסי ברכוש הקיבוץ, אם וכאשר יוחלט על חלוקתו.

עו"ד רונן מנור בפסק הדין אשר ניתן לאחרונה בע.א. 4245,4275/00 לאה חן נגד קיבוץ תל קציר, נדרש בית המשפט העליון לפסוק בחוקיות הליכי הוצאתה של חברה מהקיבוץ בו התגוררה משך עשרות שנים. האסיפה הכללית של קיבוץ תל קציר, החליטה בשנת 1997, ברוב קולות משתתפי האסיפה, על הפסקת חברותה של הגב' לאה חן בשל פגיעה ביסודות, בעקרונות ובאורחות חיי הקיבוץ הקבועים בתקנון ואי קיום החלטות מוסדותיו המוסמכים של הקיבוץ. יצוין כי עובר להחלטה על הפסקת החברות, החל הקיבוץ בהליכים להפרטת בתי המגורים ורישומם על