מאמרים ומידע משפטי

עו"ד רונן מנור בפסק דין אשר ניתן לאחרונה בבית המשפט העליון, נבחנה הסוגיה המורכבת של רכישת זכויות בקרקע מכח חזקת שנים והתיישנות. המערערים, שלוש משפחות של עולים מתימן ויורשיהם, קיבלו בשנת 1947 מאת קק"ל והסוכנות היהודית, בתי מגורים בהוד השרון. לטענת העותרים, בסמוך לאחר קבלת הבתים, נמסרו לחזקתם שטחי קרקע סמוכים לצורך עיבוד חקלאי למחייתם. בשנת 1950 הוסדרו ברישום זכויות החכירה של המערערים בבתי המגורים ואולם שטחי העיבוד המשיכו להיות רשומים ע"ש קק"ל. בשנת 1984 מסרו המערערים את עיבוד

עו"ד רונן מנור הוראות התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה קובעות, כי כאשר חלה השבחה במקרקעין, ישלם בעלם או החוכר, בעת מימוש זכויות, היטל השבחה בשיעור מחצית משווי ההשבחה, לוועדה המקומית לתכנון ובניה. בפסק דין אשר ניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בחיפה, נבחנה השאלה העקרונית- האם חייב בר רשות חבר אגודה חקלאית, בתשלום היטל השבחה לוועדה המקומית לתכנון ובניה ? בית המשפט השיב על שאלה זו בשלילה. ואלו בתמצית עובדות המקרה-בני הזוג בלוך (להלן: "המשיבים"), הנם חברים באגודה שיתופית חקלאית גבע

עו"ד רונן מנור ביום 9.12.04 דחה בג"ץ, בהרכב הנשיא אהרון ברק והשופטים אשר גרוניס וסלים ג'ובראן, את העתירה אשר הגישה דור לדור בקיבוצים-עמותה לקידום שיוך נכסים הוגן בקיבוצים, כנגד מינהל מקרקעי ישראל והתנועות הקיבוציות. בחודש 12/03 עתרה העמותה לחייב את המינהל לקבוע את יום 27.2.96, בו התקבלה החלטה 751 של מועצת מקרקעי ישראל, אשר אפשרה לקיבוצים לשייך את מגרשי המגורים לחבריהם, כמועד הקובע לצורך הכרה בזכויות החברים או יורשיהם לשיוך המגרשים. העתירה נדחתה בשל השיהוי הרב בהגשתה, שכן מאז

עו"ד רונן מנור ביום 3.11.04 אושר בכנסת בקריאה ראשונה, חוק יישום תוכנית ההתנתקות התשס"ה-2004 (להלן: "החוק"). החוק בא ליישם את החלטת הממשלה מחודש 6/04 בדבר תוכנית ההתנתקות מחבל עזה וצפון השומרון ומטרתו להסדיר בחקיקה, את הפינוי של הישראלים ונכסיהם מהאזורים שיפונו וכן מתן פיצוי הוגן וראוי לזכאים, וסיוע לזכאים בתהליך הפינוי וההתארגנות להמשך חייהם מחוץ לשטח המפונה. החוק מסדיר, בין היתר, את הקמת מינהלת ההתנתקות ותפקידיה ואת דרך קביעת הזכאים ושיעורי הפיצוי אשר ישולמו להם וכן קובע מנג

עו"ד רונן מנור לאור תהליך ההתרחקות הבלתי נמנע של מרבית הקיבוצים מערכי היסוד המהווים תנאי לקיומו של הקיבוץ, עולה על סדר היום שאלת חלופות הסיווג לצורות התיישבות אחרות. כבר עתה ישנם מספר קיבוצים אשר החלו לנקוט בצעדים מעשיים להפיכתם מקיבוץ למושב עובדים, לרבות בדרך של קידום תוכניות מתאר שנועדו להוסיף חטיבות קרקע לצורך השלמת חלקותיהם של חברי האגודה לגודל החלקות הנהוג במושבים, בנוסף הוקמה וועדה מיוחדת במשרד ראש הממשלה, שתפקידה לסייע בתהליך זה ובקרוב צפויה להיות מוגשת לממשלה הצעת החל

עו"ד רונן מנור בפסק דין אשר ניתן ביום 28.7.04 ע"י בית המשפט המחוזי בתל אביב (וע 1048/00 אביב דבורה נ' מס שבח ת"א 2) נפסקה הלכה חדשנית בענין אופן ניכוי דמי ההסכמה מהשבח בעת העברת זכויות בנחלה חקלאית. המדובר במכירת נחלה חקלאית בכפר סירקין, תמורת הסך של 2,830,000 ₪. על הנחלה בנוי בית מגורים בשטח 105 מ"ר, כנהוג במקרים כאלה, נערך פיצול בין שווי בית המגורים לבין השטח החקלאי, כאשר לענין בית המגורים ניתן פטור ממס שבח עד לסך של 1,200,000 ₪ ואילו על יתרת התמורה הוטל מס שבח. העוררים שיל

עו"ד רונן מנור בהתאם להוראות ההסכם המשולש, מחויב המושב לנצל את שטח משבצת הקרקע שהוקצתה לו לצרכי חקלאות והקמת מבני משק למטרות חקלאיות. הוראות אלו באות לוודא כי השימוש בקרקע המושכרת יחפוף את המטרות שלשמן היא הוקצתה. ההסכם קובע כי במקרה של הפרה יסודית של הוראותיו, יבוטל ההסכם והקרקע תושב למינהל מקרקעי ישראל. למרות האיסור על שימוש חורג בקרקע החקלאית, איפשר המינהל, בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל, עשיית שימוש חורג בנחלות וזאת על רקע המצב הכלכלי הקשה של חקלאים רבים במושבים. עפ"י .

עו"ד רונן מנור בהתאם להוראות חוזי החכירה הנהוגים בין מינהל מקרקעי ישראל לבין חוכרים של קרקע חקלאית, מקבל החוכר את הקרקע למטרות של עיבוד חקלאי ואסור לו להשתמש בה לכל מטרה אחרת ללא הסכמת המינהל מראש ובכתב. כמו כן נאסר על החוכר לעשות כל דיספוזיציה בזכויותיו וזאת ללא הסכמת המינהל מראש ובכתב. לאחרונה הצדיק בית המשפט העליון, בפ"ד שניתן ע"י השופט עדיאל ובהסכמת הנשיא ברק והשופטת פרוקצ'יה, ביטול של חוזה חכירה בעקבות אי עמידת החוכר בשני תנאי היסוד הנ"ל. המדובר במערער, מר יצחק עמר, אשר

(מאמר חדש לזכרה של פרופ' סמדר אוטולנגי) עו"ד רונן מנור לפני כשנה פורסם דו"ח הוועדה לענין הקיבוצים אשר בחנה את סוגיית הסיווג מחדש של הקיבוצים לאור השינויים המשמעותיים שחלו באורחות החיים בעשור האחרון. דו"ח זה אומץ לפני מס' חודשים ע"י ממשלת ישראל. עפ"י ההגדרה המשפטית הקיימת, מסווג הקיבוץ כישוב המאורגן על יסודות של בעלות הכלל בקנין, עבודה עצמית, שיתוף ושוויון בייצור בצריכה ובחינוך. הגדרה משפטית זו אינה מתקיימת במרביתם המכריע של הקיבוצים, אשר ביצעו הפרטה של שירותים שונים, הנהיגו ת