מאמרים ומידע משפטי

עו"ד רונן מנור ועו"ד יניב כהנוביץ ביהמ"ש המחוזי בתל אביב הורה על בטלותה של עסקה למכירת דירתו של אדם הלוקה במחלת נפש, אשר נמכרה בתמורה לא ריאלית. הרוכש חויב להשיב למוכר את הדירה, בכפוף להשבת התמורה החלקית אשר שולמה, משנמצא, כי הסכם המכר בטל מיסודו כך ש"לא נעשה דבר". אדם הלוקה במחלת נפש מכר את דירתו בתל אביב בתמורה לסך של - 600 אלף ₪ בלבד. אימו של המוכר, אשר מונתה כאפוטרופסית על נכסיו, עתרה לבימ"ש המחוזי בת"א וביקשה כי יורה על ביטול הסכם המכר והשבת הדירה לרשות בנה. האם טענה כי

עו"ד רונן מנור ועו"ד יניב כהנוביץ שטח הדירה הוא נתון מהותי בעסקת רכישת דירה, ומרבית רוכשי הדירות אינם יודעים כי קיים הבדל מהותי בין חישוב שטח הדירה וקביעת שטחי הברוטו ושטחי הנטו. סוגיה זו נדונה לאחרונה על ידי בית משפט השלום בפתח תקווה אשר זיכה רוכשים בפיצוי בגין ירידת ערך משהתברר כי הוצג בפניהם מצג לפיו שטח הדירה גדול יותר משטחה בפועל. לבית משפט השלום בפתח תקווה הוגשה תביעה נגד קבלן בגין ליקויי בניה וירידת ערך, התובעים רכשו מקבלן דירת שישה חדרים בפתח תקווה ולדבריהם הובטח להם

עו"ד רונן מנור ועו"ד יניב כהנוביץ ביהמ"ש הורה למחוק הערת אזהרה שנרשמה על דירת מגורים מכוח זיכרון דברים וקבע כי זיכרון הדברים לא השתכלל לכדי חוזה מחייב היות ולא לא שיקף את הסכמת הצדדים בנוגע לפרטים מהותיים וחיוניים בעסקה ובכך נשמטה הקרקע תחת העסקה בכללותה. לבימ"ש השלום בפ"ת הוגשה תובענה למחיקת הערת אזהרה שנרשמה מכוח זיכרון דברים למכירת דירת מגורים בהוד השרון. בעלת הדירה העמידה את הדירה למכירה וחתמה עם הרוכש על זיכרון דברים, בו צוינו בין היתר הפרטים הבאים: זהות הצדדים, התמורה ב

עו"ד רונן מנור ועו"ד יניב כהנוביץ מוכר נכס מקרקעין המנהל במקביל משא ומתן עם מציעים שונים, נדרש לעדכן את המציעים על כך שהוא מנהל משא ומתן מקביל, לכל הפחות על המוכר להודיע למציעים כי הוא אינו מתחייב שלא לעשות כן. לאחרונה ניתן על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה פסק דין אשר עסק בחובת תום הלב החלה על מוכר נכס מקרקעין בעת ניהול מו"מ למכירת הנכס, הנתבעת הנה הבעלים הרשום של דירה בעיר חיפה אותה החליטה למכור בתמורה לסך של 1,300,000 ₪, זוג תושבי חוץ אשר להם הוצעה הדירה על ידי מתווך, פנה לנתב

עו"ד יניב כהנוביץ ועו"ד רונן מנור חובת ההצהרה על עסקה במקרקעין אינה מותניה בקיומו של חיוב במס שבח, על מוכר זכות במקרקעין חלה חובת הגשת הצהרה במועד, גם אם הוא פטור ממס שבח. בית המשפט המחוזי בחיפה דחה ערר על החלטת מנהל מיסוי מקרקעין, אשר דחה את השגת החברה בנוגע לקנס שהוטל עליה בגין איחור בהגשת הצהרה על מכירת זכות במקרקעין.החברה מכרה מחסן אשר היה בבעלותה ולא הגישה הצהרה על מכירתו במועד כנדרש על פי סעיף 73 לחוק מיסוי מקרקעין. הצהרתה הראשונה הוגשה רק לאחר 149 ימים מהמועד. מנהל מס

עו"ד רונן מנור ועו"ד יניב כהנוביץ מוכרי דירה לה צמודה חניה, חויבו לפצות את רוכשת הדירה, שכן בדיעבד הסתבר כי שטח החניה קטן מהשטח הנזכר בנסח המקרקעין, וזאת חרף העובדה שהרוכשת ראתה את החניה טרם הרכישה ואף הצהירה בהסכם כי הדירה מתאימה לצרכיה. יחד עם זאת, נקבע כי יש לזקוף לחובת הרוכשת אשם תורם עקב כך שלא ניסתה מיוזמתה להיכנס לחנייה. הנתבעים מכרו לתובעת דירה בגבעתיים לה צמודה חניה לא מקורה. עוד בטרם החתימה על הסכם המכר הוצגה החניה לתובעת וזו אף הצהירה בחוזה כי היא ראתה את הדירה ומת

עו"ד יניב כהנוביץ ועו"ד רונן מנור לאחרונה קיבל בית המשפט המחוזי בחיפה תביעה כספית לפי חוק פינוי ובינוי (פיצויים) התשס"ן-2006 (להלן: "חוק הפיצויים"), וחייב דיירת סרבנית בתשלום פיצויים עקב סירוב לתוכנית "פינוי בינוי" מנימוקים לא סבירים, על אף הסכמת רוב המיוחס של בעלי הדירות לתוכנית. נפסק כי בנסיבות הענין, הסירוב הנו בלתי סביר ומזכה את התובעים בפיצוי על הנזק הכספי שנגרם להם. התובעים, חוכרים לדורות של 16 דירות מגורים, מתוך 18 דירות מגורים בבית משותף, התקשרו בהסכם עם יזם לצורך ביצ

עו"ד יניב כהנוביץ ועו"ד רונן מנור המפקחת על רישום הבתים המשותפים בחולון פסקה כי חניית מכונית ברכוש המשותף אין בה משום תפיסת חזקה וממשכך אינה מהווה הסגת גבולם של שאר בעלי הדירות בבית המשותף. המדובר בשימוש סביר ברכוש המשותף. סוגית החניה ברכוש המשותף מהווה סלע מחלוקת בבתים משותפים רבים ומקור לסכסוכים בין בעלי הדירות. התגברות מצוקת החניה בערים הגדולות, גרמה להחרפת הבעיה. בפסק דין אשר ניתן לאחרונה על ידי המפקחת על רישום הבתים המשותפים בחולון נקבעה הלכה חשובה העשויה להקל על בעלי המ

עו"ד רונן מנור בית המשפט העליון הפך את הכרעת בית המשפט המחוזי בעניין עסקאות נוגדות במקרקעין, בקבעו כי במצב של זכויות נוגדות אין לחלק את המקרקעין על בסיס תורת האשם התורם שמקורה בדיני הנזיקין וכי על בית המשפט לפסוק על יסוד ההסדר הספציפי הקבוע בסעיף 9 לחוק המקרקעין. עסקינן בסכסוך בין ארבעה אחים אשר על שמם רשומות באופן שווה זכויות בחלקת מקרקעין. אחד האחים ביצע לבדו ועם בנו, עסקאות עם מספר גורמים עפ"י ייפוי כוח שנתן לו. אחיו והגורמים עימם ביצע עסקאות טענו כי הוא מכר יותר מחלקו במק

עו"ד רונן מנור סעיף 13 לחוק החוזים (חלק כללי) קובע כי חוזה שנכרת למראית עין בלבד הנו בטל. בפסק דין מעניין אשר ניתן לאחרונה על ידי כבוד השופטת רנה משל בבית המשפט המחוזי בתל אביב, נדונה שאלת תוקפה של עסקה במקרקעין לנוכח טענה כי היא נעשתה למראית עין בלבד. ואלה עובדות המקרה בתמצית: בין חברת נווה גולן בע"מ (להלן: "החברה") לבין בעל השליטה בה, מר גולן בכור (להלן: "הבעלים הרשום") נכרת ביום 23.6.98 הסכם, לפיו רכשה החברה מהבעלים הרשום את זכויותיו בתת חלקה 1 מתוך 4 תתי חלקות במקרקעין המ

עו"ד רונן מנור עם חקיקתם של חוק המכר, תשכ"ח- 1968 וחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973 בוטל הכלל העתיק של "ייזהר הקונה", ופינה את מקומו לחובת תום הלב בעת ניהול מו"מ וחובת הגילוי של פרטים מהותיים בעסקה. פלוני רכש מאלמוני דירת מרתף ובדיעבד הסתבר לו כי המדובר בנכס שהוקם ללא היתר ורשום כמחסן בלשכת רישום המקרקעין, אין חולק כי עובדות אלו ניתנות היו לגילוי ע"י פלוני בבדיקה פשוטה. האם עדיין זכאי פלוני לדרוש ביטול ההסכם מחמת הפרתו היסודית ? על שאלה זו השיב בית המשפט המחוזי בתל אביב בחיוב

עו"ד רונן מנור בהחלטה מס' 1 של מועצת מקרקעי ישראל בדבר המדיניות הקרקעית (קרקע עירונית), נקבע העיקרון של גביית דמי חכירה נוספים/מעודכנים בגין מקרקעין שייעודם או היקף ניצולם שונה במהלך תקופת החכירה. עקרון זה עוגן בחוזי החכירה שהונהגו עוד טרם הקמת המינהל. בהחלטה מס' 402 מיום 19.12.88 נקבעו כללים לגביית דמי היתר, בגין 3 סוגים של זכויות נוספות: תוספת בניה, פיצול מגרש ושינוי יעוד/ניצול. כן נקבעו נוסחאות לחישוב דמי ההיתר. החלטה זו הוחלפה על ידי החלטה מס' 933 מיום 2.7.02. בפסק דין שנ

עו"ד רונן מנור עקרון יסודי בדיני ההפקעות הנו, כי בצד כוחה של הרשות להפקיע מקרקעיו של הפרט לצרכי ציבור, קיימת לנפגע זכות לקבלת פיצוי הוגן מאוצר המדינה. האם חלות הוראות חוק ההתיישנות על תביעה לתשלום פיצויים עקב הפקעה ? שאלה זו נבחנה לאחרונה בהרחבה ע"י כבוד השופטת רנה משל מבית המשפט המחוזי בתל אביב, במסגרת פסק דין מקיף ומפורט. ואלו עובדות המקרה בקצרה, התובע היה בעל הזכויות במגרש בשטח 183 מ"ר ועליו מבנים, המצוי ברחובה הראשי של העיר טייבה. בשנת 1989 מימשה הנתבעת הפקעות שפורסמו לגב

עו"ד רונן מנור סעיף 212 לחוק התכנון והבניה, קובע כי במקרה שנעברה עבירה בבנין, ואילו הורשע עליה אדם היה בית המשפט רשאי ליתן צו הריסה, רשאי הוא להורות על מתן צו הריסה ללא הרשעה, בנסיבות המפורטות בסעיף. הדברים אמורים כאשר לא ניתן לאתר את העבריין או להוכיח מי ביצע את הבניה או לא ניתן להרשיעו, כמפורט בחלופות המנויות בסעיף. הוראות הסעיף הנן יוצאות דופן ומרחיקות לכת, באשר ייתכנו מצבים שאדם יפגע פגיעה קשה כאשר על מקרקעיו קיים מבנה שהוקם ללא היתר בניה כחוק כאשר הבעלים בעת מתן צו ההריס

עו"ד רונן מנור בפסק דין אשר ניתן לאחרונה בבית משפט השלום בתל אביב, נבחנה הסוגיה המורכבת של זכויות בר רשות בקרקע מכוח חזקת שנים. התובע, מינהל מקרקעי ישראל, עתר בשם רשות הפיתוח, שאת קרקעותיה הוא מנהל, לסילוק ידו של הנתבע משטח קרקע של כ- 120 מ"ר, בטענה כי הנתבע פלש לקרקע שלא כדין, סיפח אותה לחצר ביתו, נטע במקום עצי נוי, כבש שביל גישה וסלל חניה, כאשר עובדת הפלישה נתגלתה רק בשנת 1999. מנגד טען הנתבע, כי הוא מחזיק בקרקע מאז שנת 1958 וכי החזקתו ארוכת השנים, בידיעת המינהל, יצרה לו מע